מה קורה בכיתה כשמורה נדרשת ללמד על צדק חברתי, זכויות אדם ופוליטיקה בעיצומו של משבר לאומי, בעוד היא עצמה שרויה בפחד, בכעס או בייאוש? מלחמת "חרבות ברזל" והטבח באוקטובר 2023 הציבו בפני מערכת החינוך הישראלית אתגר חד במיוחד: כיצד לנווט בין הצורך לעודד חשיבה ביקורתית ומעורבות אזרחית לבין הרגשות העזים שהאירועים מעוררים בקרב מורות ותלמידות כאחד.
המאמר בוחן שאלה שנדחקת בדרך כלל לשוליים בשיח החינוכי: מה קורה כשלא מתעלמים מהרגש, אלא מנסים להבין אותו כחלק בלתי נפרד מהתהליך הפוליטי-חינוכי עצמו? החוקרים מציעים מושג חדש, "רגש פוליטי", שמבקש לגשר בין חוויה רגשית אותנטית לבין הבנה ביקורתית של המציאות החברתית-פוליטית, ולבחון האם וכיצד ניתן להרחיב את המודל המוכר של למידה חברתית-רגשית (SEL) כך שיכיל גם ממד פוליטי מובהק.
כדי לענות על כך נערכו עשרים וארבעה ראיונות עומק עם מורות ומורים מהחינוך הממלכתי-יהודי, שהתבקשו לשתף מהתנסויותיהם בהוראה פוליטית בעקבות ה-7 באוקטובר: אילו דילמות עלו להם, כיצד התמודדו עם רגשותיהם שלהם, וכיצד פירשו את הרגשות שהתלמידות הביעו בכיתה. הממצאים חושפים תמונה מורכבת של רגשות שיכולים לפעמים לחסום דיון פתוח, ולעתים אחרות לשמש קרש קפיצה להעמקה ולפעולה חברתית, ומעלים שאלות מרתקות על תפקידו של החינוך הפוליטי בעיתות משבר.
