הם נמצאים סביבנו בכל רגע: בקווי חשמל, בשנאים, בטלוויזיה, בשמיכה החשמלית ובמייבש השיער. שדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך במיוחד הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום, ובמקביל משמשים גם ככלי טיפולי בפיזיותרפיה, מכאבי גב ועד מיגרנה ודלקת מפרקים. לצד התועלת הרפואית מלווה אותם זה שנים חשש ציבורי רחב לגבי בריאותנו. אחת השאלות הפחות מוכרות היא מה קורה להורמונים שלנו, אותם שליחים כימיים שמווסתים שינה, מתח, חילוף חומרים ופוריות.
המאמר עוסק בשאלה אם החשיפה לשדות כאלה משנה את פעילותה של המערכת האנדוקרינית בבני אדם, ואם כן, באילו הורמונים ובאילו תנאים. הסקירה עוברת על המחקרים הקיימים בבני אדם ובוחנת מגוון הורמונים, ביניהם מלטונין, הורמוני יותרת המוח, הורמוני בלוטת התריס, קורטיזול והורמוני מין. היא מתייחסת גם להבדלים בין חשיפות קצרות לחשיפות ממושכות, בין עוצמות ותדרים שונים, ובין מקורות החשיפה, מקווי חשמל וטלפונים סלולריים ועד מכשירי הדמיה וטיפולים פיזיותרפיים.
התמונה שמצטיירת מורכבת יותר ממה שמצפים, והיא מעלה שאלות על כך כמה אנחנו באמת יודעים על השפעות שדות סמויים מן העין על הגוף. הנושא נוגע לכל מי שחי בעולם מחושמל, ובמיוחד למי שעובר טיפולים המבוססים על שדות כאלה.
