מה גורם לסטודנט אחד להצליח באקדמיה בעוד אחר נאבק להשלים את חובותיו, גם כשלשניהם אותה תכנית לימודים ואותם תנאים לכאורה? השאלה הזו מעסיקה חוקרי חינוך זה שנים, במיוחד כשמדובר בסטודנטים לתואר שני, שנדרשים לשלב בין עומס לימודי כבד, מחויבויות אישיות ולעיתים גם עבודה, כל זאת מבלי לפגוע בהישגים האקדמיים שלהם.
המאמר בוחן שלושה גורמים שנחשבים מרכזיים בשיח החינוכי: איכות ההוראה והלמידה, היכולת לנהל זמן ביעילות, והתמיכה החברתית שמעניקים המשפחה, החברים והסגל האקדמי. השאלה המרכזית שעומדת במוקד המחקר היא כיצד שלושת המשתנים הללו, יחד ולחוד, משפיעים על ההישגים האקדמיים של סטודנטים, ואיזה מהם באמת מטה את הכף לכיוון הצלחה או כישלון לימודי.
כדי לענות על כך, פנו החוקרים לסטודנטים לתואר שני באוניברסיטה אינדונזית, ואספו נתונים באמצעות שאלון מובנה שבחן את תפיסותיהם באשר לאיכות הלמידה, הרגלי ניהול הזמן שלהם, ומידת התמיכה החברתית שהם חווים. הנתונים נותחו בכלים סטטיסטיים מתקדמים שנועדו לבחון את משקלו היחסי של כל גורם בהשפעה על ההצלחה האקדמית. התוצאות, המפתיעות בחלקן, חושפות תמונה מורכבת יותר ממה שניתן היה לשער, ומעלות שאלות מעניינות לגבי מה שבאמת עומד מאחורי הישג לימודי מוצלח, ומה שנחשב לעיתים קרובות מדי לגורם מכריע אך בפועל אינו כזה.
