מלזיה הייתה אחד היעדים התיירותיים הבולטים בדרום מזרח אסיה: ב-2018 ביקרו בה כ-26 מיליון תיירים, והתיירות תרמה יותר מעשירית מהתוצר. ואז הגיעה מגפת הקורונה, ותוך שנה אחת מספר המבקרים הזרים קרס בצורה דרמטית. כעת, כשהמדינה מנסה לשוב לעמדת הובלה בשוק תחרותי מאוד, עולה שאלה פשוטה לכאורה: מה בעצם יודעים החוקרים על היכולת של מלזיה להתחרות על לבם ועל כיסם של תיירים?
המאמר מנסה לענות על השאלה הזאת באמצעות מיפוי שיטתי של הספרות האקדמית. מה נחקר ומה פחות, אילו אזורים ונושאים זוכים לתשומת לב רבה, באילו כתבי עת מתפרסמים המחקרים, מי החוקרים והמוסדות שמובילים את התחום, ואילו שיטות מחקר הם מעדיפים. החוקרים אספו מאמרים ממסד הנתונים Scopus ומ-Google Scholar, סיננו אותם לפי קריטריונים קפדניים, ובחנו אותם באמצעות כלים ביבליומטריים, ובהם מפות ויזואליות של קשרים בין מילות מפתח.
התוצאה היא תמונת מצב של תחום מחקר שעדיין מפוזר ומקוטע, למרות החשיבות הכלכלית העצומה של הנושא. מי שמתעניין בתיירות, במדיניות ציבורית או באופן שבו מדינות מתאוששות ממשבר עולמי ימצא כאן נקודת מבט מעניינת על פערי הידע שעשויים להשפיע על עתיד התעשייה במלזיה.
