מה גורם לעובד להצטיין במה שהוא עושה? האם מספיק שהוא יודע איך לעבוד, או שצריך גם שירצה לעבוד? ארגונים משקיעים משאבים רבים בהכשרות, בבחירת מנהלים ובעיצוב סביבת העבודה, אך לא תמיד ברור איזה מהגורמים האלה באמת מניע אנשים להשקיע ולהצליח, ובאילו דרכים. בספרות המחקרית אפשר למצוא תשובות סותרות, ובמיוחד סביב השאלה אם הכשרה ואווירה פיזית ונפשית במקום העבודה משפרות ביצועים ישירות, או שהן פועלות דרך התחושה הפנימית של העובד.
המחקר הנוכחי שואל כיצד הכשרה, סגנון המנהיגות של הממונה וסביבת העבודה משפיעים על ביצועי עובדים, ומה תפקידה של מוטיבציית העבודה בקשר הזה: האם היא רק גורם נוסף לצדם, או החוליה המקשרת ביניהם לבין התוצאות בשטח. החוקרים בחנו את השאלה בחברה אינדונזית פרטית בתחום המאפייה והמזון, שבה הכשרות ניתנות בעיקר לעובדים חדשים ולחלק מהוותיקים.
לצורך הבדיקה חולק שאלון בסולם ליקרט בין עובדי החברה, ונאספו תשובות מ-99 משיבים מתוך אוכלוסייה של כמה מאות עובדים. הנתונים נותחו במודל משוואות מבניות בשיטת PLS, שבודק בבת אחת את הקשרים הישירים והעקיפים בין המשתנים. המוטיבציה נבחנה לפי הגישה של הרזברג, כך שהמחקר מתייחס גם לגורמים פנימיים וגם לגורמים חיצוניים. מי שמתעניין בשאלה מה באמת מניע עובדים יוכל למצוא כאן מבט שיטתי על הנושא.
