גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת: הגוף משתנה, הרגשות עזים, והאישיות עדיין מתעצבת. דווקא בשלב הזה מתבגרים לומדים להתמודד עם כעס, ייאוש ושמחה, ומפתחים אמונה בכך שהם מסוגלים לנהל את עולמם הרגשי. אמונה כזו עשויה ללוות אותם הרבה אחרי שנות בית הספר, ולהשפיע על היעדים שיציבו לעצמם ועל הדרך המקצועית שיבחרו.
המחקר שואל אם הדרך שבה מתבגרים מווסתים את רגשותיהם, למשל על ידי הסתכלות אחרת על המצב או על ידי כיבוש הביטוי החיצוני של הרגש, קשורה לתחושת היעילות הרגשית שלהם. השאלה המרכזית היא האם הקשר הזה עובר דרך תכונות האישיות, ובעיקר דרך מוחצנות ויציבות רגשית, והאם הוא נראה אחרת ביחס לרגשות חיוביים ולרגשות שליליים.
החוקרים פנו ל-703 מתבגרים בני 15 עד 18 מבתי ספר תיכוניים במחוז ולנסיה שבספרד, ממוסדות ממלכתיים ופרטיים כאחד. התלמידים מילאו בכיתה שאלונים אנונימיים על ויסות רגשי, על תכונות אישיות ועל יעילות עצמית רגשית. הנתונים נותחו באמצעות מודל משוואות מבניות, שמאפשר לבחון בו זמנית כמה מסלולי השפעה ישירים ועקיפים. התוצאה היא מבט מעניין על הדרך שבה אישיות ואסטרטגיות רגשיות משתלבות אצל צעירים בשלב קריטי של חייהם.






