כמעט כל אחד שמע על "אינטליגנציה רגשית", ואולי אף נשמע לעצה שה"EQ" חשוב להצלחה בחיים. אבל מה בעצם נמדד כשמבקשים מאנשים לדרג את היכולת שלהם להבין, לווסת ולנצל רגשות? האם מדובר ביכולת קוגניטיבית אמיתית, בדומה ל-IQ, או שמא בסוג אחר של מאפיין אישי? השאלה הזאת מעסיקה חוקרים כבר שנים, והתשובה לה משנה את הדרך שבה מודדים, מפרשים ומיישמים את המושג בחינוך, בקליניקה ובעולם העבודה.
המאמר מציג מסגרת תיאורטית שמציעה להבין את התחום מחדש, ומסביר מדוע הבחנה מושגית אחת עשויה לסדר ספרות רחבה ומבולבלת. המחברים עורכים סקירה של הרקע התיאורטי, של תחום התוכן שהמבנה מכסה ושל כלי המדידה שפותחו עבורו, על גרסאותיו השונות למבוגרים, למתבגרים ולילדים. לאחר מכן הם בוחנים היכן המבנה ממוקם ביחס למודלים מרכזיים של אישיות, וסוקרים מחקרים ממגוון תחומים: מצבים קליניים כמו הפרעות אישיות ופגיעה עצמית, הישגים וקשרים חברתיים בבית הספר, ותפקוד בסביבת העבודה.
בסופו של דבר המאמר שואל אם אפשר לצאת מגבולות הרגש ולהחיל את אותו היגיון על "אינטליגנציות" נוספות שמוכרות מהשיח הפופולרי והמקצועי. מי שמתעניין באישיות, ברגש ובשאלה איך מודדים את מה שקשה למדוד ימצא כאן נקודת מבט שמערערת הנחות מקובלות.
