מה קורה לילדים כשאבא נשאר איתם בבית חודשים ארוכים, מבשל, מנקה ומטפל, בחברה שבה חלוקת העבודה בבית נחשבת לאחת הפחות שוויוניות בעולם העשיר? ההנחה הרווחת היא שאב שמפרק בעצמו את הגבולות המגדריים בבית ישדר אותם גם לילדיו. אבל האם גבר שהפך לשותף שוויוני לגידול הילדים מחזיק בהכרח בעמדות משוחררות גם לגבי הבן שבוחר בגדים ורודים או הבת שמסרבת לחצאית?
המחקר בוחן כיצד אבות בדרום קוריאה, שבחרו בצעד נדיר יחסית ויצאו לחופשת הורות, מבינים ומספרים את החברות המגדרית של ילדיהם. השאלה המרכזית היא אם וכיצד חוויית החופשה משפיעה על הדרך שבה הם מגדלים את ילדיהם ועל מה שהם מקווים עבורם, מעבר לשינוי בחלוקת העבודה בבית.
החוקרת ערכה ראיונות מעמיקים עם 17 אבות שיצאו לחופשה, מתוך מחקר רחב יותר שנערך בשנת 2020. היא ניתחה את סיפוריהם בשיטה תמטית רפלקסיבית, תוך שימת לב לשינויים, להמשכיות, לסתירות ולמכשולים שהם מתארים בבית, בגן ובסביבה. הסיפורים כוללים צעצועים, צבעים, שירי ילדים וגן עם פינות משחק מגדריות, ומציעים מבט אינטימי על הנקודה שבה אידיאלים שוויוניים פוגשים את חיי היומיום.
