סדרות הדרמה הטורקיות הפכו בשנים האחרונות לתופעה תרבותית עולמית, ובטורקיה עצמה הן חלק קבוע מסדר היום של צעירים רבים. אבל למה בעצם אנשים נשארים מול המסך פרק אחרי פרק? יש מי שמחפש בריחה מהיומיום, יש מי שרוצה לחוות רגשות עזים, מי שמחפש ללמוד משהו חדש, ומי שפשוט רוצה נושא לשיחה עם חברים. ייתכן שהתשובה קשורה לא רק למה שמוצג על המסך, אלא גם למי שיושב מולו.
המחקר שואל האם יש קשר בין תכונות האישיות של הצופים, כפי שהן מתוארות במודל חמשת הגורמים הגדולים, לבין המניעים שבגללם הם צופים בסדרות. בנוסף נבדק אם המניעים האלה שונים בין קבוצות דמוגרפיות, כמו מגדר, מצב זוגי, תעסוקה וגיל.
החוקרים פנו ל-370 סטודנטים לתקשורת באוניברסיטה בטורקיה, שצופים בסדרות באופן קבוע כבר לפחות חצי שנה. המשתתפים מילאו שאלון מקוון שכלל פרטים אישיים, שאלון מניעי צפייה בארבעה ממדים וסולם קצר לבדיקת תכונות האישיות. הנתונים נותחו בשיטות סטטיסטיות מקובלות. לפי המחברים, זהו המחקר הראשון בטורקיה שבוחן את הקשר הזה. מי שמתעניין בפסיכולוגיה של צפייה בטלוויזיה, בתרבות הפופולרית ובשאלה מה הבחירות שלנו במדיה מספרות עלינו, ימצא כאן נקודת מבט מעניינת.
