בשנים 1990 עד 1991 הקדיש פייר בורדייה את הקורס שלו בקולג' דה פרנס לשאלה שליוותה את כל עבודתו מבלי שנקרא לה בשמה: מהי המדינה? ההרצאות, שפורסמו רק עשרים שנה לאחר מכן, מציגות את המדינה כ"שדה השדות", מרחב שמכיל את כל השדות האחרים ומעניק להם שפה, קודים וקטגוריות חשיבה משותפים. מי שמכיר את בורדייה דרך "הביטוס", "הון סימבולי" ו"שדה" יגלה כאן מעין נקודת מפגש של כל מושגיו, ובמקביל טקסט בעל פה, ישיר וחשוף יותר מכתביו הכתובים.
המאמר שואל מה בעצם מציע הקורס הזה, ובעיקר האם הסוציולוגיה של בורדייה, ובפרט הסטרוקטורליזם הגנטי שלו, יכולה לשמש כלי פרשני אמין עבור היסטוריונים. האם מודל שנולד מניתוח העולם העכשווי באמת מסביר את התהוות המדינה לאורך מאות שנים? והאם הדגש על אלימות סימבולית אינו בא על חשבון מלחמה, מיסוי ויחסי ייצור?
כדי לענות, המאמר קורא את הקורס כמכלול. הוא בוחן את המתודולוגיה האמפירית של בורדייה ואת המקרים שעליהם נשענה, מקבילים לכך את מקומו של הקורס בתוך יצירתו, ושואל גם על הסוציולוג עצמו, שמדבר מתוך מוסד מדינתי ומחויב לבחון את מעמדו שלו. לבסוף הוא מציב את הטקסט מול ביקורות היסטוריוגרפיות ומול עמדתו הפוליטית המאוחרת של בורדייה בעידן הנאו-ליברלי.
