עבור רוב הילדים, ביקור אצל רופא השיניים הוא חוויה לא נעימה אך חולפת. עבור ילדים עם אוטיזם הוא יכול להיות מבחן חושי וחברתי קשה במיוחד: חדר זר, אנשים חדשים, אורות חזקים, רעשים, ריחות וכלים שנכנסים לפה. לא מפתיע שרבים מהם מתקשים לשתף פעולה בטיפול, ובינתיים בריאות הפה שלהם נוטה להיות פגיעה יותר. מה שפחות ברור הוא מה בדיוק עומד מאחורי ההתנהגות הזאת. האם מדובר בפחד ספציפי מהטיפול, בחרדה כללית שמלווה את הילד בכל תחום בחייו, או בקושי בתקשורת חברתית שמקשה להבין מה קורה ומה מצפים ממנו?
המחקר שואל איך שלושת הגורמים האלה, חרדה כללית, חרדת שיניים וקשיי תקשורת חברתית, קשורים להתנהגות הילד בזמן הביקור. לצד זאת נבדק אם גם מאפיינים יומיומיים של הילד, כמו מסגרת הלימוד, הרגלי צחצוח והיסטוריה של טיפולי שיניים, משחקים תפקיד.
החוקרים ערכו מחקר חתך במרכז הולנדי מתמחה בטיפולי שיניים לצרכים מיוחדים. ילדים ובני נוער בגילאי 8 עד 18 עם אבחנת אוטיזם, וכן הוריהם, מילאו שאלונים סטנדרטיים בחדר ההמתנה. ההורים דיווחו גם על קשיי התקשורת החברתית. לאחר הטיפול דירג רופא השיניים את התנהגות הילד בסולם מקובל. נתוני שני המקורות נותחו בנפרד, כדי לראות מה אפשר ללמוד מהילד ומה מההורה, ואיזה מדד עשוי לעזור לצוותים רפואיים להיערך מראש.
