רוב האנשים מחפשים קשר רומנטי או מיני שיספק אותם, אבל לא לכולם הדרך לשם פתוחה באותה מידה. אנשים טרנסים נתקלים לא פעם בהימנעות ובדחייה מצד בני זוג פוטנציאליים. לפעמים מדובר בחוסר משיכה פשוט או בחשש מקשר, ולפעמים בדעות קדומות עמוקות יותר. עד היום רוב המחקר על אפליה כלפי אנשים טרנסים התמקד בחינוך, בעבודה ובמערכת הבריאות, ופחות במה שקורה בערב בבר או בתוך זוגיות קיימת.
המאמר שואל האם גברים ונשים סטרייטים שאינם טרנסים מגיבים באופן שונה לאדם טרנס שמתעניין בהם, ולבן או בת זוג שמספרים להם שהם טרנסים. ואם יש הבדל כזה, האם הוא קשור לעמדות טרנספוביות. החוקרים ערכו שני מחקרים אונליין. בראשון קראו המשתתפים סיפור קצר על פלירטוט בבר והתבקשו לדמיין את עצמם במצב, ובשני קראו תרחיש שבו בן או בת הזוג חושפים את זהותם הטרנסית ומתכננים מעבר. לאחר מכן דיווחו על רגשות, על נטייה להתקרב או להתרחק, על קבלה ודחייה ועל נכונות להמשיך את הקשר, ומילאו שאלון שמודד טרנספוביה.
המחקר נוגע בשאלות של זהות, גבריות, פחד מסטיגמה וגבולות בין העדפה אישית לבין דעה קדומה, ומציע זווית מפתיעה גם על הדרך שבה נשים מגיבות לפלירטוט בכלל.
