מה גורם לצעירים להרגיש לא בנוח בגופם? התשובה המוכרת מצביעה על מגזינים, פרסומות ורשתות חברתיות שמציפים אותנו בדימויים של גוף "מושלם". אבל גם החברים לכיתה, שיחות המסדרון על משקל והערות קטנות על המראה עשויים להשאיר חותם. השאלה היא איך בדיוק הדברים עובדים: האם מספיק להסתכל על דימויים כאלה, או שיש תהליך פנימי שמתרחש בדרך?
רוב התיאוריות בתחום נולדו בהקשר המערבי. המחקר הזה שואל אם הן תופסות גם בתרבות קולקטיביסטית כמו הסינית, שבה דעת האחרים, התדמית והרצון להתאים לסביבה תופסים מקום מרכזי. החוקרים בוחנים האם הקשב לתקשורת והשפעת בני הגיל משפיעים על דימוי הגוף של סטודנטים באופן ישיר, או שהם עוברים דרך שני תהליכים פסיכולוגיים שפועלים זה אחר זה: ההשוואה של המראה שלנו לאחרים, והפיכת סטנדרט היופי החברתי למדד אישי.
במחקר השתתפו יותר מארבע מאות סטודנטים מאוניברסיטה בחבל הונאן שבסין, שמילאו שאלונים אנונימיים באינטרנט. השאלונים מדדו קשב לתקשורת, השפעת חברים, השוואת מראה, הפנמה של האידיאל הרזה ודימוי גוף שלילי. הנתונים נותחו בניתוח מסלולים ובבדיקת בוטסטראפ. התמונה שמצטיירת מעוררת מחשבה על האופן שבו אנחנו לומדים לראות את עצמנו, ועל ההבדל בין מה שרואים לבין מה שמרגישים.






