בגני ילדים רבים ברחבי העולם הילדים זזים פחות ממה שמומלץ, ובנות נוטות להיות פחות פעילות מבנים כבר מגיל שלוש. גן הילדים נחשב מקום מצוין לטפח הרגלי תנועה בריאים, ומסמכי מדיניות בנורבגיה מדגישים את אחריות הצוות להעניק לכל הילדים הזדמנות להיות פעילים. אבל האם זה משנה מי עומד בחצר ומזמין את הילדים לרוץ, לקפוץ ולשחק: אישה או גבר? והאם בנות ובנים מגיבים באותו אופן?
המחקר בוחן את השאלה מה ההשפעה של אנשי צוות נשים וגברים על רמות הפעילות של בנות ובנים בני 3 עד 5 כאשר הם מעודדים פעילות גופנית בחצר הגן. מדובר בשאלה רגישה, כי היא נוגעת גם לדעות קדומות סמויות לגבי מה "מתאים" לבנות, לבנים, לגברים ולנשים בעבודה החינוכית.
כדי לברר זאת, החוקרים נכנסו לגן נורבגי רגיל אחד, שנבחר בקפידה, והתמקדו בשעות ששהו בו הילדים בחצר. במשך שבועיים הם צפו באופן שיטתי בפעילויות שיזמו אנשי הצוות, תיעדו מי יזם כל פעילות ומי השתתף בה, וסיווגו את סוגי המשחק. במקביל, כל אחד מחמישים הילדים נשא מד תאוצה צמוד למותן, כך שאפשר היה למדוד באופן אובייקטיבי כמה הוא באמת זז, ולקשר זאת למגדר הילד ולמגדר איש הצוות. התוצאה היא מבט נדיר, מבוסס מדידות ולא רק רשמים, על מה שקורה בחצר הגן.
