מה קורה לבריאותם של אנשים שעוברים מעולם אחד לאחר, עם תזונה אחרת, אורח חיים אחר ולחצים חדשים? מהגרים שמגיעים ממקומות שבהם הסיכון הקרדיווסקולרי היה נמוך לעבר מדינות מערביות מדווחים לא פעם על שינויים מטבוליים, אבל מעט מאוד ידוע על האופן שבו התמונה מתפתחת לאורך עשורים. ישראל מציעה הזדמנות נדירה לבחון זאת: גלי העלייה מאתיופיה הגיעו בפער של כשלושה עשורים זה מזה, ובמקביל הגיעה לישראל עלייה גדולה מברית המועצות לשעבר, אזור בעל פרופיל בריאותי שונה לחלוטין.
המחקר שואל כיצד משתנה שכיחותם של סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה ודיסליפידמיה בקרב יוצאי אתיופיה ככל שחולף הזמן מאז העלייה, וכיצד הם נראים לעומת עולי ברית המועצות לשעבר וילידי הארץ. שאלה נוספת נוגעת למשקל הגוף: האם מדד מסת הגוף (BMI) מנבא סוכרת באותו האופן בכל קבוצת מוצא, או שאולי אותו סף "מסוכן" אינו מתאים לכולם.
החוקרים נעזרו במאגר רפואי ממוחשב ענק של שירותי בריאות כללית, שבו מידע על עשרות אלפי מבוטחים בני 35 ומעלה. הם חילקו את יוצאי אתיופיה לפי עשור העלייה, השוו אותם לקבוצות מדגם מקבוצות האחרות, ובחנו את הנתונים במודלים סטטיסטיים שלקחו בחשבון גיל, מין, עישון ומעמד סוציואקונומי. התוצאה היא מבט נדיר על מה שנראה כמעט כמו ניסוי של הטבע.
