דמיינו מקצוע שבו עובדים מול מטופלים שעות ארוכות, לרוב אחד על אחד, בלי מסגרת חוקית ברורה, בלי סטנדרטים אחידים של הכשרה ובלי מערך מסודר שמלווה את העובדים לאורך הדרך. כך נראית הקלינאות התקשורתית בפולין. מקצועות טיפוליים רבים נשענים על הדרכה מקצועית כדי להתמודד עם עומס רגשי ולהתפתח, אך כאן היא כמעט אינה מוגדרת, ואיש לא בדק כיצד הקלינאים עצמם רואים אותה.
המחקר שואל אם גם הדרכה בלתי פורמלית, כמו התייעצות עם עמיתים מנוסים, קשורה לרמות נמוכות יותר של שחיקה. שחיקה נבחנת כאן בשני ממדים: תשישות וניתוק מהעבודה. החוקרים בדקו גם אם היכרות עם מושג ההדרכה, או נכונות לשמש בעצמך מדריך, קשורות לשחיקה.
במחקר השתתפו 119 קלינאי תקשורת מרחבי פולין, שגויסו דרך פנייה למוסדות, פורומים מקוונים ודגימת כדור שלג. הם ענו על שאלות מקוריות על הדרכה ועל שאלון השחיקה של אולדנבורג (OLBI). ארבע השערות נבדקו באמצעות מבחני t עם בוטסטראפ וחישובי גודל אפקט ועוצמה סטטיסטית. התמונה שעולה מהנתונים מורכבת מכפי שאפשר היה לצפות, ובחלק מהממצאים כדאי להתבונן היטב במספרים עצמם. מי שמתעניין בעבודה טיפולית, בבריאות הנפשית של אנשי מקצוע ובשאלה איך מקצוע צעיר ולא מוסדר מגן על העוסקים בו, ימצא כאן חומר למחשבה.
