כולם מסכימים שחשיבה ביקורתית היא מיומנות חיונית בעידן של הצפת מידע ומידע כוזב. אבל האם היא באמת עוזרת לסטודנטים להצליח בלימודים? התשובה שהספרות מציעה רחוקה מלהיות חד משמעית: חלק מהמחקרים מוצאים קשר, אחרים לא. ייתכן שחלק מהבלבול נובע מכך שהצלחה אקדמית נמדדת כמעט תמיד דרך ממוצע ציונים, בעוד שהיא כוללת גם שביעות רצון, התמודדות עם לחץ והרגשה של שייכות וארגון. גם לחשיבה ביקורתית יש שני פנים: היכולת עצמה, והנטייה להשתמש בה בפועל.
המחקר הזה שואל איך חשיבה ביקורתית, על שני רכיביה, קשורה להצלחה אקדמית אובייקטיבית ולהצלחה כפי שהסטודנטים חווים אותה, ואם יש שרשרת פנימית שמחברת ביניהן. החוקרים בדקו האם האמונה בשליטה על תוצאות הלימודים מזינה תחושת מסוגלות, ואם זו מובילה למוטיבציה פנימית, בהשראת התיאוריה הסוציו-קוגניטיבית של בנדורה.
במחקר השתתפו 263 סטודנטים סלובקים במדעי הרוח, שמילאו שאלונים מקוונים שמדדו מיומנויות ונטיות לחשיבה ביקורתית, שליטה אקדמית, מסוגלות עצמית, מוטיבציה והצלחה. הנתונים נותחו באמצעות מודלים של תיווך טורי בשיטת bootstrap. השאלה אם אותה שרשרת פועלת באותו אופן עבור הציונים ועבור החוויה הסובייקטיבית מציעה קריאה מעניינת למי שמתעניין בלמידה ובהוראה.
