כל מי שעבר את שנות התיכון יודע כמה חשוב לדעת מי יושב לידך, מי מזמין אותך לחבורה ומי נשאר בצד. עבור מתבגרים עם לקויות למידה, שכבר מתמודדים עם אתגרים לימודיים, השאלה אם הם מקובלים בכיתה יכולה להיות לא פחות משמעותית מהציונים. שילוב בכיתה רגילה אינו מבטיח שהתלמיד אכן יהיה חלק מהקבוצה, ויש הטוענים שהמרחק בין "נוכח" ל"שייך" גדול מכפי שנדמה.
המאמר בודק כיצד נראה המעמד החברתי של תלמידים עם לקויות למידה בתוך הכיתה, וכיצד הם תופסים את יכולתם החברתית שלהם בהשוואה לחבריהם. החוקרים פנו לתלמידי שנה א' במסלולים מקצועיים בצפון-מזרח סלובניה, אזור שבו מספר התלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בתיכונים עלה בעשור האחרון בקצב מרשים. בכיתות רבות התבקשו התלמידים לציין בשמות עם מי הם מסתדרים הכי טוב ועם מי הכי פחות, ומתוך הבחירות האלה נבנתה מפה חברתית של הכיתה. לצד זאת מילאו התלמידים שאלון שבודק עד כמה הם מרגישים בטוחים בעצמם במצבים חברתיים, כמו יצירת חברויות, הבעת דעה או פתרון סכסוך בלי אלימות.
הנושא נוגע לא רק לחוקרי חינוך אלא לכל מורה, יועץ והורה שתוהים מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הכלה בבית הספר, ומה נדרש כדי שהכלה תהפוך מסיסמה לחוויה חברתית ממשית.
