במשך שנים רבות הפסיכולוגיה עסקה בעיקר במה שמשתבש בנפש האדם: מתח, נרקיסיזם, פסיכופתיה. רק בעשורים האחרונים החלו חוקרים לשאול מה גורם לאנשים לפרוח. בעולם תנודתי ובלתי צפוי, שאלה זו הופכת דחופה יותר, והיא נוגעת לכל מי שעובד, מנהל או פשוט מנסה לחיות חיים טובים.
אחד המועמדים המסקרנים להסבר הוא האינטליגנציה הרגשית: היכולת להבין רגשות, להתמודד איתם ולהשתמש בהם. רוב המחקרים התייחסו אליה כאל תכונה אחת גדולה. אבל היא מורכבת ממכלול של מיומנויות שונות, כמו קריאת הרגשות של עצמנו, קריאת הרגשות של אחרים, ויסות רגשי ושימוש ברגשות כדי לחשוב ולהחליט. מה קורה כשבוחנים כל אחת מהן בנפרד? האם כולן תורמות לאושר באותה מידה, או שיש מיומנות אחת שבולטת על פני האחרות?
כדי לברר זאת פנו החוקרים לאנשי מקצוע מענפים שונים באזור דלהי בהודו, הקשר שבו נחקר הנושא פחות. המשתתפים מילאו שאלון קצר למדידת ממדי האינטליגנציה הרגשית ושאלון אוקספורד לאושר. הנתונים נותחו בשיטת מידול משוואות מבניות (PLS-SEM) כדי לבדוק את ההשפעה של כל ממד בנפרד. התשובה עשויה לשנות את האופן שבו ארגונים ואנשים פרטיים חושבים על פיתוח רגשי, ועל השאלה אילו מיומנויות באמת כדאי לטפח.
