בחברות מערביות רבות הצעירים מתבגרים לאט יותר מבעבר. הם נשארים בבית ההורים זמן רב, נכנסים לשוק עבודה לא יציב ונסמכים על המשפחה כדי לשרוד. במקביל, ההורים, רבים מהם "דור סנדוויץ'" שנמצא בין ילדיו להוריו המזדקנים, משקיעים יותר ופחות מצפים לקבל משהו בחזרה. השאלה היא מה כל זה עושה לתחושת הרווחה של הצעירים עצמם. האם קבלת עזרה מההורים מספקת אותם, או שהיא דווקא מעוררת תחושת תלות? ומה קורה כשהם נותנים עזרה, או כשהם מרגישים שהחשבון בין הדורות אינו מאוזן?
המחקר בוחן כיצד כיווני תמיכה שונים בתוך המשפחה קשורים לשביעות הרצון מהחיים בקרב בוגרים מתהווים בפורטוגל, מדינה שבה המשפחה ממלאת תפקיד מרכזי במקום רשת רווחה ציבורית. החוקרים שאלו לא רק אם יש קשר, אלא גם דרך מה הוא עובר: האם ערכים משפחתיים, יכולת לראות את ההורים כאנשים עם היסטוריה וצרכים משלהם, או איכות הקשר הרגשי איתם מסבירים את ההשפעה.
בסקר השתתפו 243 צעירים בני 18 עד 30, שדיווחו על התמיכה שקיבלו, על התמיכה שהם נותנים ועל מה שהם מתכוונים לתת בעתיד. הנתונים נותחו באמצעות ניתוחי תיווך סטטיסטיים. התמונה שמצטיירת רלוונטית להורים, לצעירים ולכל מי שמתעניין בעתיד החוזה בין הדורות בעידן של אי ודאות כלכלית.
