מה גורם לעובד במערכת הבריאות לפעול נגד הארגון שבו הוא עובד, או נגד עמיתיו? ואולי השאלה המעניינת יותר היא מה מחזיק אחיות ואחים רחוק מהתנהגויות כאלה, כמו חבלה, הפצת שמועות, התעללות או עבודה ברמה ירודה, גם בעומס ובלחץ של מחלקות האשפוז. אחד הכוחות שנדונים בספרות הוא מערכת הערכים והנורמות שמכוונת את אופן ההתנהלות בעבודה, ובצדו כוח אחר ושקט יותר: התחושה של מי שמתעלמים ממנו, נמנעים ממבטו או יוצאים מהחדר כשהוא נכנס.
המחקר הזה שואל איך שלושת הגורמים האלה, האתיקה בעבודה, ההדרה החברתית והתנהגות עבודה לא יצרנית, קשורים זה לזה. האם האתיקה פועלת כמעין מגן ישיר מפני התנהגות פוגענית? והאם חלק מהמגן הזה עובר דרך ההדרה, כך שההדרה היא החוליה שמחברת בין ערכים להתנהגות? הבדיקה נשענת על מודל התוקפנות הכללי, שרואה בהתנהגות תוקפנית תוצר של גורמים אישיים וסיטואציונליים.
החוקרים פנו לאחיות ואחים במחלקות אשפוז בבית חולים במצרים, ואספו מאות שאלונים שמלאו בעצמם במשך כמה חודשים. כל אחד משלושת המשתנים נמדד בשאלון ייעודי, שתורגם לערבית ונבדק בידי מומחים. הנתונים נותחו במודל משוואות מבניות, שבוחן יחד את כל הקשרים האפשריים ביניהם. נבדק גם אם מגדר, גיל, השכלה וותק משנים את התמונה.






