רובנו מניחים כמובן מאליו שאנחנו בוחרים את חיינו. בחרנו מקצוע, בחרנו בן זוג, בחרנו איפה לגור ומה לעשות מחר בבוקר. אבל כשעוצרים לרגע ושואלים אדם עד כמה הוא באמת היה חופשי באותם רגעים, מתברר שהשאלה כמעט אף פעם לא עלתה אצלו קודם. הבחירה החופשית היא אחד המושגים המרכזיים של התרבות המערבית, יסוד של המוסר, של המשפט ושל הדמוקרטיה, ובכל זאת היא נשארת בדרך כלל מחוץ למחשבה היום-יומית של האנשים שחיים לפיה.
מכאן נולדה השאלה שבלב המאמר: מה אנשים באמת חושבים על מידת הבחירה החופשית שלהם בתחומים שונים של חייהם? לא מה אומרים הפילוסופים ולא מה מראים הניסויים במעבדה, אלא מה מספר על כך מי שהתחתן, התגרש, בחר מקצוע, הכריע בין דרכי טיפול רפואי או נשאר במקום עבודה שאינו אוהב.
כדי לברר זאת נערכו לאורך כעשרים שנה שיחות אקראיות ומזדמנות עם כמאה אנשים בני 18 עד 90, מרקעים שונים, על אירועי בחירה ממשיים בחייהם ועל מידת החופש שחשו בהם. אלה לא היו שאלון ולא מחקר מעבדה אלא בירור פתוח, שבו התבקש כל אדם גם לדרג את מידת החופש שלו, בתחילת השיחה ושוב בסופה. לצד השיחות נבחנת הסוגיה גם מן הזווית הפילוסופית, המשפטית, היהודית והפסיכולוגית, ומוצעת דרך להביט על הבחירה לא כעל שחור ולבן אלא כעל קשת של גוונים.
