עם מי אנחנו מעדיפים לבלות, ועם מי אנחנו מבלים בפועל? ברוב תקופות החיים אנשים נוטים להתחבר בעיקר עם בני אותו מגדר, תופעה שמלווה אותנו מהגן ועד הקמפוס. ההפרדה הזאת חשובה, משום שקבוצות בני גיל מעצבות התנהגויות, סגנונות תקשורת ואפילו סטריאוטיפים כלפי המגדר האחר. אבל כדי להבין עד כמה ההפרדה משפיעה עלינו, צריך קודם לדעת איך למדוד אותה, ושם מתחילה הבעיה.
במשך שנים נהוג היה לבקש מאנשים לציין את החברים שהם רוצים לבלות איתם. שיטה כזאת עשויה לתפוס יותר את הרצונות והשאיפות שלנו מאשר את מה שקורה בשגרת היום. המחקר הזה שואל האם הדרך שבה אנו שואלים על הפרדה מגדרית משנה את התמונה שמתקבלת, והאם גברים ונשים נראים שונים או דומים בהתאם לשיטת המדידה.
החוקרים פנו לסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה גדולה בארצות הברית, והשוו שלוש דרכים למדוד הפרדה: שמות של חברים קרובים, שחזור מפורט של זמן הפנאי ביממה האחרונה, ותיאור של יום הפנאי האידיאלי. כך אפשר היה לבחון איך שלושת המדדים קשורים זה לזה, ומה כל אחד מהם מגלה על הנטייה להתחבר עם בני אותו מגדר.
