דמיינו שאתם עומדים ברעב בעיר זרה, ומול שתי מסעדות זהות למראה. ההבדל היחיד ביניהן הוא שלט קטן בכניסה: באחת נכתב "אוכל טוב הוא לא זול", ובשנייה נכתב "אוכל זול הוא לא טוב". איזו מסעדה תבחרו, ולמה? השאלה הזו, שנשמעת כמו חידה קלילה מסדנת חשיבה, מסתירה בתוכה עקרון מרכזי בלוגיקה המתמטית: כלל הקונטרה-פוזיטיב, שקובע כי משפט תנאי ומשפט השלילה ההפוך שלו הם למעשה שקולים לוגית, אף שהם "מרגישים" אחרת.
המאמר בוחן שאלה מרתקת: האם אנשים בעלי הכשרה מתמטית, ובפרט פרחי הוראה למתמטיקה שלמדו קורסים בלוגיקה, מזהים בפועל שקילות לוגית כזו, או שהם נשענים בעיקר על אינטואיציה לשונית ורגשית כשהם צריכים להכריע במצב יומיומי? לפני שמגיעים לבעיית שתי המסעדות, נפרש בקצרה יסודות הלוגיקה המתמטית: מהו פסוק, כיצד פועלים קשרים לוגיים כמו שלילה, "וגם" ו"או", ומה מייחד את פסוקי התנאי ואת כללי ההיסק הנגזרים מהם, כמו מודוס פוננס ומודוס טולנס.
לאחר מכן מוצג מחקר זוטא שבו 41 פרחי הוראה נתבקשו לבחור מסעדה ולנמק את בחירתם, וניתוח הנימוקים שהעלו נועד לחשוף כיצד הם תופסים משפטי תנאי שקולים לוגית, ומה קורה כשההיגיון הפורמלי מתחכך עם אסוציאציות יומיומיות. התוצאות עשויות להפתיע כל מי שחושב שהכשרה מתמטית מספקת חסינות מלאה מפני מלכודות חשיבה אינטואיטיביות.
