ילדים ומתבגרים רבים עם הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) מתמודדים עם קשיים לימודיים החורגים לעיתים מהיכולות הקוגניטיביות הכלליות שלהם, אך בעוד שהקשר בין ADHD להפרעות קריאה נחקר בהרחבה, הזיקה שבין ADHD ליכולת מתמטית נותרה תחום מוזנח יחסית במחקר. מתמטיקה היא מקצוע ליבה בעולם החינוך, וקיים קשר ידוע בינה לבין הישגים אקדמיים ומעמד סוציו-אקונומי בבגרות, מה שמעלה את השאלה מדוע נושא זה לא נחקר באופן שיטתי ומקיף עד כה.
מאמר זה מציג סקירה שיטתית שנועדה למפות את המחקר הקיים על שיתוף המופע של ADHD וקשיים מתמטיים על פני טווחי גילאים שונים, ובאופן ממוקד יותר לבדוק שאלה תיאורטית מסקרנת: האם דווקא מרכיב חוסר הקשב של ההפרעה, ולא מרכיב ההיפראקטיביות-אימפולסיביות, הוא זה שקשור בצורה חזקה יותר לקשיים במתמטיקה? כדי לענות על כך, נערך חיפוש שיטתי בחמישה מסדי נתונים מדעיים מרכזיים, בהתאם לפרוטוקול שנרשם מראש ולהנחיות PRISMA, ולאחר תהליך סינון קפדני נבחרו לבסוף עשרות מחקרים העומדים בקריטריונים מחמירים הנוגעים לאבחון ADHD, לכלי הערכה מתמטיים סטנדרטיים ולקבוצות השוואה הולמות.
הסקירה בוחנת גם עדויות ממחקרים אורכיים וממחקרי תאומים המנסים לפצל את התמונה לגורמים גנטיים וסביבתיים המשותפים לשני התחומים, ומעלה שאלות מרתקות באשר לאטיולוגיה המשותפת או הנפרדת של קשיי קשב וקשיי מתמטיקה. הממצאים עשויים לשפוך אור חדש על האופן שבו יש לאבחן ולתמוך בילדים עם ADHD בסביבה הלימודית, ולהצביע על כיוונים חדשים למחקר עתידי בתחום הנוירוביולוגי והחינוכי כאחד.
