מוזיקה נשמעת בכל גן ילדים בישראל, אבל האם היא נשמעת אותו דבר בכל מגזר? שירה מלווה את שגרת היום, מסמנת מעברים בין פעילויות, מרגיעה או מעוררת, ומעבירה ערכים ומסורת מדור לדור. הגננת, כדמות מפתח בעולמם של הילדים, היא זו שבוחרת אילו שירים יושרו בגן, ובחירה זו אינה טריוויאלית: היא משפיעה על עתודות הידע, הזהות והתרבות שהילדים סופגים בשנים המעצבות ביותר של חייהם. אך מה בעצם עומד מאחורי הבחירות הללו? האם גננות חילוניות, דתיות-לאומיות וחרדיות שרות מתוך אותו מאגר תרבותי, או שכל מגזר מפתח לעצמו רפרטואר נפרד המשקף עולם ערכים שונה?
מחקר זה בוחן שאלה זו מתוך ראיונות עומק עם 36 גננות משלושת הזרמים המרכזיים בחברה היהודית בישראל, במטרה להבין אילו שירים משמשים אותן, מה מטרותיהן החינוכיות והרגשיות בבחירת השירים, ומהיכן הן שואבות את הרפרטואר שלהן. המחקר בוחן גם את השאלה המרתקת עד כמה משפיעים שינויים דמוגרפיים, טכנולוגיים והלכתיים על אופן החשיפה של הגננות למקורות מוזיקליים, ועד כמה שירי הגן משמשים כגשר או כחוצץ בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. הממצאים חושפים תמונה מורכבת ומפתיעה על תפקידה התרבותי והחברתי של השירה בגיל הרך.
