ילדים רבים מבלים שעות במשחקי וידאו, והורים ומורים שואלים את עצמם מה בעצם קורה שם. האם זה רק בידור, או שמא נרכשים תוך כדי משחק גם ידע ומיומנויות? מיינקראפט, עולם פתוח שבו אפשר לבנות, לחקור ולשרוד בלי מטרה קבועה מראש, מציע הזדמנות מרתקת להתבונן בשאלה הזו, כי כל שחקן בוחר לעצמו את הדרך ואת הנושאים שמעניינים אותו.
המחקר בוחן מה לומדים ילדים ונערים ממשחקי וידאו דיגיטליים בשעות הפנאי, ובאילו ערוצים מתרחשת הלמידה הזו. השאלה המרכזית היא האם וכיצד היא שונה בין ילדים בגילאים שונים, בהשוואה בין תלמידי היסודי, חטיבת הביניים והתיכון.
החוקרים ראיינו פנים אל פנים שלושה עשר בנים ששיחקו במיינקראפט להנאתם: ארבעה בני 10, חמישה בני 13 וארבעה בני 17. הראיונות היו חצי מובנים, הוקלטו ותומללו, ונותחו בעזרת מודל GIIL, שמסווג את תוכני הלמידה ואת הערוצים שבהם היא מתרחשת. כך אפשר היה להשוות בין שלוש קבוצות הגיל ולבחון מה כל קבוצה מספרת על עצמה כלומדת, ומה אפשר להסיק מכך על הקשר בין עולם המשחק לעולם בית הספר.
