האינטרנט כבר מזמן אינו נחלתם של צעירים בלבד. מיליוני בני גיל העמידה ומבוגרים גולשים, מנהלים שיחות וידאו, מחפשים מידע ולומדים דברים חדשים, ואחרים נשארים מחוץ למעגל הדיגיטלי. במקביל, העלייה בשיעור הדמנציה בעולם הופכת את השאלה כיצד אפשר לשמור על חדות מחשבתית לאורך השנים לאחת הדחופות בבריאות הציבור. האם ההרגלים היומיומיים שלנו, ובהם הגלישה ברשת, קשורים לאופן שבו המוח שלנו מתפקד בגיל מבוגר? ומה קורה לאדם שמפסיק להשתמש באינטרנט, או דווקא מתחיל להשתמש בו בשלב מאוחר בחיים?
המחקר שואל אם יש קשר בין שימוש באינטרנט לבין תחומי חשיבה שונים, כמו זיכרון, התמצאות ותפקוד ניהולי, ואם מפגשים חברתיים מחוץ לרשת משנים את התמונה. עניין מיוחד יש בשאלה אם פעילות חברתית "בעולם האמיתי" יכולה לפצות על היעדר חיבור לרשת, ואם השילוב בין השניים נושא משמעות משלו.
כדי לבדוק זאת, החוקרים ניתחו נתונים של חמישה מחקרי אורך גדולים ומייצגים של אנשים בני 50 ומעלה, מסין, ממקסיקו, מארצות הברית, מאנגליה ומרחבי אירופה, בסך הכול 32 מדינות ולמעלה ממאה אלף משתתפים לאורך כעשור. הם עקבו אחר שינויים בהרגלי הגלישה ובהשתתפות החברתית לאורך זמן, ובדקו אילו קבוצות באוכלוסייה רגישות במיוחד לקשרים האלה. הממצאים עשויים להשפיע על האופן שבו חברות מתמודדות עם הפער הדיגיטלי ועם הזדקנות בריאה.
