מה גורם למורה להגיע בבוקר לכיתה מלאת מוטיבציה, ומה גורם לו להרים ידיים? בבתי הספר התיכוניים הציבוריים בפקיסטן מוטיבציית המורים נמוכה, וזאת למרות מאמצים ממשלתיים רבים לעודד אותם בשיטות שונות. ההשלכות חורגות מחדר המורים: כשהמורה אינו מונע, גם התלמידים משלמים את המחיר. אבל כדי לטפל בבעיה צריך קודם כול לדעת למדוד אותה, וכאן מתגלה פער. תיאוריית שני הגורמים של הרצברג, שמבחינה בין מניעים פנימיים לחיצוניים, משמשת בסיס רחב להבנת המוטיבציה בעבודה, אך אין לצידה שאלון מובנה שמותאם להקשר התרבותי המקומי.
המאמר שואל אם אפשר לבנות כלי קצר, תקף ומהימן שימדוד את מוטיבציית המורים בבתי הספר התיכוניים הציבוריים בפקיסטן, וכיצד נראה כלי כזה. החוקרים יצאו מאוסף גדול של פריטים שנוסחו על סמך סקירת ספרות ודיוני מוקד עם בעלי עניין ומומחי מוטיבציה. לאחר מכן הפריטים עברו סינון קפדני בידי מומחים מקומיים ובינלאומיים, ובדיקה כמותית של מידת החיוניות של כל אחד מהם. הגרסה המצומצמת נבחנה בפיילוט בקרב מורים בדרום פנג'אב, ונותחה בכלים סטטיסטיים מתקדמים לבדיקת מבנה השאלון, ההבחנה בין רכיביו ועקביותו הפנימית.
מי שמתעניין בדרך שבה נולד שאלון, בשאלה כמה פריטים שורדים את הסינון ובאופן שבו מוטיבציה נמדדת הלכה למעשה, ימצא כאן מבט מפורט אל מאחורי הקלעים של בניית כלי מחקר.
