כשמגפה פורצת, האחיות והאחים הם הראשונים שעומדים בחזית. הם עובדים במשמרות ארוכות, מתמודדים עם עומס, עם חששות מהידבקות ועם שינויים תכופים בנהלים. נשאלת השאלה מה קורה לתמונה שיש להם על עצמם כאנשי מקצוע, ולאמונה שלהם ביכולתם לבצע את עבודתם היטב. שני מושגים אלה קשורים לשביעות רצון, לשחיקה, לשימור כוח אדם ולבטיחות המטופלים, ולכן הם חשובים מאוד למערכות בריאות שמבקשות להיערך למשברים הבאים.
המחקר שואל אם אחיות שטיפלו ישירות בחולי קורונה תופסות את עצמן ואת יכולתן המקצועית באופן שונה מעמיתותיהן שלא טיפלו בחולים כאלה. נוסף על כך נבדק אם משתנים כמו גיל, מגדר, ניסיון, השכלה, שביעות רצון מהתפקיד והכשרה קודמת קשורים לשני המושגים.
החוקרים ערכו סקר מקוון בקטאר, בין פברואר למאי 2021, בקרב 170 אחיות רשומות משני בתי חולים של תאגיד רפואי גדול. בית חולים אחד שימש כמתקן ייעודי לקורונה, והשני לא טיפל בחולי קורונה. האחיות מילאו שאלונים סטנדרטיים שמודדים תפיסת עצמי מקצועית וביטחון עצמי מקצועי, והנתונים נותחו בשיטות סטטיסטיות שמשוות בין הקבוצות. התמונה שעולה מההשוואה עשויה להפתיע ומעוררת מחשבה על האופן שבו אנחנו מכינים ומלווים את מי שנושאים בנטל המשבר.
