סטודנטים רבים ברחבי העולם לומדים הנדסה, פיזיקה ומדע החומרים בשפה שאינה שפת האם שלהם. הם צריכים להבין הרצאות מהירות, לקרוא טקסטים מקצועיים צפופים, לכתוב עבודות מוערכות ולהשתתף בדיון בכיתה, והכול באנגלית. מוסדות רבים מוסיפים לצד הלימודים קורסי אנגלית אקדמית, אבל לא ברור עד כמה הסטודנטים עצמם מרגישים שהתמיכה הזאת באמת מתחברת למה שנדרש מהם בקורסי התוכן. ואולי חשוב לא פחות: איך הם מעריכים את ההצלחה של עצמם?
המחקר מבקש להבין כיצד ארבעה דברים קשורים זה לזה: התחושה שיש קוהרנטיות בין תמיכה שפתית להוראה בדיסציפלינה, הקשיים השפתיים שהסטודנטים חווים בקריאה, בכתיבה, בהאזנה ובדיבור, האמונה ביכולת שלהם להתמודד עם הלימודים, והתחושה הכללית שהם מצליחים. השאלה המרכזית היא האם וכיצד השילוב בין הוראת השפה להוראת התוכן מתורגם להצלחה נתפסת, ובאילו נתיבים.
החוקרים פנו ל-405 סטודנטים לתואר ראשון בתוכנית סינית-אמריקאית, שהשלימו לפחות סמסטר אחד של לימודים באנגלית. הם מילאו שאלון מקוון מפורט, והנתונים נותחו באמצעות מודל משוואות מבניות הבודק קשרים ישירים ועקיפים בין המשתנים. הפרשנות של אחד הקשרים במודל מפתיעה ומעוררת שאלות מעניינות על מהות האמונה ביכולת עצמית בסביבה תובענית.
