תלמידים מאזורים כפריים נתקלים לא פעם במחסור חמור במשאבים, במורים מיומנים ובתשתיות ללימודי מדעי המחשב, מה שמוביל רבים מהם להימנע מתחום זה או לנשור ממנו. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא תחושת מסוגלות עצמית נמוכה, כלומר חוסר אמון ביכולת האישית להצליח בתכנות ובחשיבה חישובית. הפתרון המקובל, שילוב תכני תכנות בקורסי מדעים ומתמטיקה, עלול דווקא להחריף את הבעיה עבור תלמידים כפריים הסובלים ממילא מפערי הישגים באותם תחומים בדיוק.
מה קורה כאשר במקום זאת בוחרים לשלב את תכני מדעי המחשב בקורס ספרות ושפה, תחום שבו התלמידים חשים בטוחים יותר? זו בדיוק השאלה שמניעה מחקר זה, שבחן כיתת אנגלית תיכונית בבית ספר כפרי בדרום מזרח ארצות הברית. באמצעות רובוטים ופלטפורמת תכנות ויזואלית, נבנתה סדרת אתגרים שקושרו ישירות לסיפוריו הקלאסיים של וושינגטון אירווינג וליחידת לימוד על הרומנטיקה האמריקאית, במטרה לבחון האם וכיצד חוויה כזו יכולה לשפר את תחושת המסוגלות העצמית של התלמידים בתחום מדעי המחשב.
המחקר, שנמשך שלושה עשר מפגשים ושילב עבודה קבוצתית סביב אתגרים בדרגות קושי עולות, אסף נתונים הן באמצעות שאלון ייעודי לפני ואחרי ההתערבות והן דרך ראיונות מעמיקים עם תלמידים. כך התאפשר לבחון לא רק אם חל שינוי בתחושת המסוגלות העצמית, אלא גם להבין את המנגנונים והחוויות שהובילו לשינוי זה, אם אכן התרחש. האם שילוב בין רובוטיקה, תנועה גופנית וסיפורת קלאסית באמת יכול לפתוח דלת חדשה לתלמידים כפריים אל עולם מדעי המחשב?
