מה קורה כשהמורה מפסיק להיות מרצה והשיעור הופך למרחב של דיון, שיתוף פעולה וחשיבה משותפת? הבנת הנקרא ברמה העמוקה, כזו שדורשת לקרוא בין השורות, לזהות קשרי סיבה ותוצאה ולהסיק מסקנות שהטקסט אינו אומר במפורש, היא אחת המיומנויות הקשות ללומדי אנגלית כשפה זרה. היא גם אחד החסמים המרכזיים בדרך לציון גבוה במבחנים כמו IELTS. בכיתה מסורתית נותר לתלמידים מעט זמן להתאמן בה ולהשמיע את קולם, ולכן שיטות הוראה חלופיות מעוררות עניין רב.
המחקר הזה בוחן שאלה כפולה: האם כיתה הפוכה, שבה התלמידים נפגשים עם החומר לפני השיעור באמצעות פעילות חקר מקוונת מובנית מסוג WebQuest, יכולה לחזק את יכולת הקריאה ההיסקית של הלומדים, ואיך הם עצמם חווים את דרך הלמידה החדשה.
החוקרים עבדו עם שני מפגשי לימוד של מבוגרים צעירים בקורס הכנה ל-IELTS במכון לשפות באיראן. קבוצה אחת למדה בשיטת הכיתה ההפוכה, והאחרת למדה בדרך המסורתית עם חומרים מודפסים, כשבשתיהן נקראו אותם קטעי קריאה. הלומדים נבחנו שלוש פעמים לאורך התקופה, וחלק מהם רואיינו על החוויה. השילוב בין מספרים לבין קולות המשתתפים מאפשר להציץ גם אל מה שקורה מאחורי הנתונים. מה באמת קורה לתלמיד כשהוא מגיע לשיעור כשהוא כבר מוכן?






