עישון סיגריות ממשיך להיות אחת הבעיות הבריאותיות הבוערות ביותר בעולם, ובקרב חיילים בצה"ל שיעורי העישון גבוהים אף יותר מבאוכלוסייה הכללית. השירות הצבאי מהווה נקודת זמן קריטית, שכן חלק ניכר מהחיילים הצעירים מתחילים לעשן דווקא בתקופה זו, ומעשנים לשעבר רבים חוזרים להרגל הישן. האם אפשר לרתום את הטכנולוגיה שכבר נמצאת בכיס של כל חייל, הטלפון הנייד, כדי לסייע לו להיפרד מהסיגריות?
מחקר זה בוחן היתכנות של תוכנית ייעודית להפסקת עישון המבוססת על הודעות טקסט, שפותחה בעברית ומותאמת במיוחד לאורח החיים ולצרכים הייחודיים של חיילים בשירות פעיל. השאלה המרכזית שהחוקרים ביקשו לבחון היא האם ניתן לגייס חיילים לתוכנית כזו בהצלחה, האם הם ישתפו פעולה ויתמידו בה, וכיצד הם יחוו את השימוש הטכני והתוכני בה. כדי לבדוק זאת גויסו חיילים משירות סדיר, הן מיחידות "פתוחות" והן מיחידות "סגורות", אשר עברו תהליך הרשמה מובנה וקיבלו הודעות מותאמות אישית לאורך חצי שנה, כולל אפשרות לתקשורת דו-כיוונית באמצעות מילות מפתח.
מעבר לשאלת ההיתכנות הטכנית, המחקר מעלה שאלות מעניינות על מסוגלות עצמית, מוטיבציה ודפוסי נשירה מתוכניות דיגיטליות בקרב אוכלוסייה צעירה וייחודית זו, ומציע נקודת מבט חדשה על הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה הנגישה ביותר, לשם קידום בריאות בסביבה הצבאית.
