בבתים רבים ברחבי העולם חיית מחמד היא חלק מהמשפחה: היא מלווה, שומרת, משעשעת ולפעמים גם מחייבת הוצאות, טיפול וטרינרי ודאגה. אבל מה אנחנו יודעים על החזקת חיות בכפרים של מדינות בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית? את רוב המחקרים בתחום ערכו בעולם המפותח, ועל דרום אסיה הכפרית יש מעט מאוד מידע. החסר הזה משמעותי, משום שגישת "בריאות אחת" מבקשת לחבר בין בריאות האדם לבריאות בעלי החיים, ולשם כך צריך להבין מי מחזיק איזו חיה, מדוע, ואיך הוא מטפל בה.
המחקר מתמקד במחוז אנורדהפורה שבסרי לנקה, אזור חקלאי נרחב ודליל אוכלוסין. השאלה המרכזית: עד כמה נפוצה החזקת חיות מחמד במשקי הבית שם, אילו חיות מוחזקות ולאיזה תפקיד, באיזו מידה הן מגיעות לווטרינר ומקבלות חיסון נגד כלבת, ואילו מאפיינים של משק הבית קשורים להחזקה. אפשר לתהות אם הרכב המשפחה, אורח החיים או הרקע התרבותי והדתי משחקים כאן תפקיד.
כדי לבדוק זאת ערכו החוקרים סקר חתך קהילתי. הם ראיינו נציגים של 532 משקי בית שנבחרו מכל 22 המחלקות המנהליות של המחוז, בעזרת שאלון בסינהלית ובטמילית. הנתונים נאספו בתקופת הקורונה, והשאלון כלל פרטים דמוגרפיים, מידע על החיות ועל ביקורים אצל וטרינר. הנתונים נותחו בשיטות סטטיסטיות, כולל רגרסיה לוגיסטית, כדי להבחין בין גורמים שבאמת קשורים להחזקת חיות לבין כאלה שרק נראים רלוונטיים.
