חלב אם הוא הרבה יותר מאוכל. הוא נושא בתוכו מולקולות מסמנות, ובהן הורמונים שמעורבים בוויסות האנרגיה, התיאבון וחילוף החומרים. חלק מהן מגיע מהדם של האם, וחלק אולי נוצר ישירות בבלוטת החלב. מה קובע את כמותן? המדע עדיין רחוק מתשובה ברורה, והשאלה מעניינת במיוחד משום שייתכן שההורמונים הללו משפיעים על הדרך שבה התינוק היונק גדל ומפתח את חילוף החומרים שלו.
המחקר הנוכחי בוחן גורם שכמעט לא נבדק בהקשר הזה: עד כמה האם כשירה גופנית. כושר קרדיורספירטורי נחשב לאחד המדדים החשובים לבריאות הקרדיומטבולית, והוא מנבא תחלואה ותמותה טוב יותר מדיווח על פעילות גופנית בלבד. השאלה המרכזית היא אם אמהות בכושר גבוה יותר מפרישות לחלב כמויות שונות של אדיפונקטין ושל אינסולין, גם כשלוקחים בחשבון משקל, הרכב גוף ושלב ההנקה.
החוקרים בנורווגיה איחדו נתונים משלושה מחקרים של נשים מניקות בלעדית כעשרה עד שנים עשר שבועות אחרי הלידה. הנשים נתנו דגימות חלב בבוקר בצום, ועברו מבחן מאמץ מדורג על הליכון עם מדידת צריכת חמצן, והרכב גופן נמדד בעזרת אימפדנס ביו-חשמלי. בעזרת מודלים סטטיסטיים שונים נבדק הקשר בין הכושר להורמונים, תוך התאמה הדרגתית לגורמים מבלבלים. התוצאות מעלות שאלות מעניינות על האופן שבו אורח החיים של האם עשוי לעצב את הסביבה ההורמונלית של התינוק.
