מתבגר בכפר מרוחק בנפאל יכול היום לגלול בטלפון שלו בדיוק כמו בני גילו בערים הגדולות, ואינטרנט זול הפך את הרשתות החברתיות לחלק קבוע מהיומיום. גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה המוח עובר שינויים משמעותיים והזהות מתגבשת, ולכן השאלה מה עושה לנו כל הזמן הזה מול המסך נוגעת להורים, למורים ולאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הספרות העולמית רחוקה מלהיות אחידה: יש הקושרים את הרשתות לחרדה, לדיכאון ולשינה גרועה, ויש המדווחים על קשר חלש בלבד, ואפילו על תמיכה חברתית שמחזקת הערכה עצמית.
המחקר הזה שואל עד כמה השימוש ברשתות חברתיות קשור לבריאותם הנפשית של מתבגרים בני 12 עד 19 בנפאל, מקום שבו טרם נבדקה השאלה באופן שיטתי. שאלה נוספת היא אם בנים ובנות חווים את ההשפעה באותו אופן.
החוקרת פיתחה שאלון בן 20 היגדים שהופץ באופן מקוון, והוא בחן חמישה היבטים: רווחה, מצב פסיכולוגי, סיכון, ערכים ותפיסות. נאספו 260 תשובות מעמק קטמנדו ומעמק דאנג. הנתונים נותחו בכמה כלים סטטיסטיים, בהם בדיקת אמינות, ניתוח שונות, מתאמים ורגרסיה לינארית. מה מסתתר מאחורי התשובות של בני הנוער, ואיזה סוג של קשר מתגלה בין הגורמים השונים?
