בני נוער רבים מבלים חלק גדול מזמנם ברשתות החברתיות, ושם הם נתקלים שוב ושוב בתמונות של חברים עם כוס ביד, בפרסומות של חברות משקאות ולעיתים גם במסרי אזהרה. עוד לפני שמתבגר טועם אלכוהול בפעם הראשונה, כבר נוצרת אצלו תמונה בראש: מה שתייה עושה לאדם, האם היא מפרקת מתח, מקרבת לחברים או גורמת לצרות. הציפיות האלה חשובות במיוחד, כי הן משפיעות על ההחלטה אם להתחיל לשתות, וגם משום ששתייה בגיל צעיר מאוד קשורה לסיכון גבוה יותר לבעיות בהמשך החיים.
השאלה שעומדת במרכז המחקר היא אם מה שחשוב הוא כמה זמן ילדים מבלים ברשתות, או האופן שבו הם משתמשים בהן. האם שימוש שנראה כמו התמכרות, עם מצב רוח שמשתנה, קושי להפסיק וקונפליקטים סביבו, קשור לאופן שבו מתבגרים צעירים חושבים על אלכוהול? והאם הקשר הזה מתייחס רק לציפיות חיוביות, או גם לשליליות?
כדי לבדוק זאת, החוקרים השתמשו בנתונים של מחקר ABCD, מחקר לאומי גדול בארצות הברית שעוקב אחרי ילדים מגיל 9 עד 10. הם ניתחו דיווחים עצמיים של למעלה מתשעת אלפים בני נוער בשנה השנייה של המחקר, והשוו בין מדד של זמן שימוש לבין שאלון ייעודי לשימוש בעייתי. את הציפיות מאלכוהול הם מדדו בשאלון קצר, תוך התחשבות במשתנים דמוגרפיים וחברתיים רבים. התוצאות מעלות שאלות על הדרך שבה אנחנו מודדים את חיי המסך של ילדים.






