משמרות לילה, הארכות שעות ללא התראה, ארוחה שמסתכמת בתה וביסקוויטים וקושי לקבל הפסקה קצרה. כך נראית לא פעם יום העבודה של נשים במגזר ה-IT בסרי לנקה, תעשייה שצמחה בקצב מסחרר והפכה ליצואנית המטבע הרביעית בגודלה במדינה. במקביל, נתוני סקר ביקוש לעבודה מצביעים על כך שנשים הן חלק גדול מאלה שעוזבות את התחום. השאלה איך אפשר לשמור עליהן, ובעיקר מה באמת משפיע על היכולת שלהן לאזן בין העבודה לחיים מחוץ לה, נוגעת גם לארגונים וגם לכלכלה כולה.
המאמר שואל אילו גורמים ארגוניים קשורים לתחושת האיזון של מפעילות הזנת נתונים, ומה מסביר את האיזון הלקוי שהן חוות. החוקרים בחנו ארבעה גורמים אפשריים: סביבת העבודה, סגנון המנהיגות של הממונים, הטבות לעובדות ורווחתן. את הנתונים אספו בשאלונים מובנים מדגם של 150 מפעילות הזנת נתונים בשלוש חברות IT, מתוך 300 עובדות. הניתוח נעשה בכלים סטטיסטיים כמו מתאמי פירסון ורגרסיה מרובה, וכלל גם בדיקה של בעיות במודל עצמו.
המחקר נשען על תיאוריות מוכרות מעולם העבודה והמשפחה, ובהן תיאוריית הזליגה, תיאוריית הפיצוי ותיאוריית שימור המשאבים. הוא מציע גם רעיונות מעשיים לארגונים שרוצים לשפר את חיי העבודה של עובדותיהם.






