מה קורה לדעותינו על אנשים שמנים כשאנחנו פשוט רואים סביבנו יותר גופים בגדלים שונים? ההתייחסות השלילית למשקל גבוה נפוצה מאוד, והיא נקשרת לפגיעה בבריאות, בעבודה, בלימודים וביחסים בין אנשים. עם זאת, רבים מאמינים שהיא דווקא "מועילה", משום שלכאורה היא דוחפת אנשים לחיים בריאים יותר. החוקרים בוחנים כיוון אחר: אולי לא רק מפגש אישי עם אנשים משנה עמדות, אלא גם עצם המראה החזותי של גופים, שמשנה את התחושה שלנו מהו גוף "רגיל" ומהו גוף "שמן". זו שאלה שנוגעת לתפיסה, לתקשורת, לדוגמנות ולמדיניות ציבורית.
השאלה המרכזית: האם חשיפה חזותית לגופים גדולים יותר או קטנים יותר משנה את המקום שבו אנחנו מציבים את הגבול בין "רזה" ל"שמן", וגם את היחס שלנו לאנשים שמנים?
כדי לברר זאת נעשה שימוש בשלוש גישות משלימות. הראשונה בוחנת נתונים מקרב מאות אלפי אנשים בארצות הברית וקושרת בין שיעורי השמנה באזור מגורים לבין עמדות כלפי משקל. השנייה מנצלת חוק צרפתי שנוגע לדוגמניות, ובודקת מה קרה לעמדות לפני כניסתו לתוקף ואחריה. השלישית היא ניסוי מבוקר שנמשך כשבועיים, שבו משתתפים נחשפו מדי יום לתמונות גוף שנוצרו במחשב, ועמדותיהם ותפיסותיהם נמדדו לפני התקופה ואחריה.
