סטודנטים מתקשים רבים אומרים אחרי מבחן את אותו משפט: "זה היו סתם טעויות פשוטות". המשפט נשמע מנחם, והוא גם מרגיע, אבל מה הוא באמת אומר? כשמרצה שומע אותו, הוא נוטה להבין שמדובר בשגיאת העתקה, בחישוב חפוז או בסימן שנשכח. האם זה מה שהסטודנט מתכוון אליו? ומה ההבדל, בעיני הסטודנט, בין טעות "פשוטה" לטעות שאינה כזו? ההבחנה הזאת חשובה, משום שהיא עשויה לקבוע אם הסטודנט ישנה את דרך הלימוד שלו, יפנה לעזרה, יתמיד בקורס או ייטש את המסלול כולו.
המחקר בוחן את השאלה הזאת בקרב סטודנטים בקורס אלגברה למכללות, שמיועד למי שמתכוונים ללמוד מקצועות STEM ונרשמו גם לקורס תמיכה בשל רקע חלש יותר. החוקרים ראיינו שמונה מהם בעקבות המבחן הראשון בסמסטר. בראיון התבקשו הסטודנטים לעבור על הטעויות שלהם, לסווג כל אחת כפשוטה או לא פשוטה ולהסביר את הבחירה, בלי שקיבלו הגדרה מראש. לאחר מכן נשאלו איך ישנו את הלימוד שלהם בעתיד. הניתוח נעשה בעזרת תיאוריית הייחוס הסיבתי, שעוסקת בהסברים שאנשים נותנים להצלחה ולכישלון שלהם, וברגשות ובציפיות שנלווים להם.
השאלה המרכזית: אילו משמעויות נותנים סטודנטים למושג "טעות פשוטה", כיצד הן משתוות להגדרת המרצים, ומה הקשר בינן לבין תחושת המסוגלות העצמית וההתמדה בלימודים?






