בעידן של רפואה מבוססת ראיות, אפשר היה לצפות שאמונות טפלות כבר נעלמו מחדרי הטיפול. אבל בבתי חולים ביפן מטופלים דוחים את מועד השחרור כדי לצאת ביום מזל, אחיות בחדר ניתוח בארצות הברית מאמינות שלמטופלים ג'ינג'ים יש נטייה לדימום, ובקהילות רבות ברחבי העולם מרפאים מסורתיים עדיין מפעילים שיטות שנשענות על עולם של רוחות, סימנים וטומאה. מה קורה כשהאמונות האלה פוגשות את הרפואה המודרנית, ומה המחיר שמשלמים אנשים, ובמיוחד תינוקות וילדים, כשהמפגש הזה מסתיים בסכסוך?
המאמר שואל כיצד אמונות טפלות, פרקטיקות תרבותיות ודתיות ורפואה קונבנציונלית מתנגשות זו בזו, ומה ההשלכות של ההתנגשות על בריאות הפרט והציבור, ובכלל זה על בריאות הפה והשיניים. המחברים בוחנים את מקורותיה של האמונה הטפלה, את הדרך שבה היא משפיעה על התנהגות מטופלים ואנשי צוות, ואת הפרקטיקות המסורתיות שנחשבות מזיקות.
כדי לבחון זאת, המאמר סוקר ספרות מחקרית ממדינות ומתרבויות שונות, מיפן ופקיסטן ועד גאנה, אתיופיה, טנזניה, קניה ואוגנדה. הוא מציג נתונים אפידמיולוגיים ודוגמאות מקרה, ומציע המלצות מעשיות לאנשי מקצועות הבריאות ולקובעי מדיניות. זהו מבט מפתיע על המקום שבו האמונה והמדע נפגשים, לעיתים בתוצאות קשות.
