כשמשקיע מחליט שלא להחזיק מניות של חברות טבק, אלכוהול, הימורים או נשק, הוא נוהג לפי מצפונו. אבל האם ההחלטה הזאת באה בלי מחיר? השקעות אחראיות חברתית הן אחד התחומים הצומחים בעולם הפיננסי, והאסטרטגיה הוותיקה והנפוצה בהן היא סינון שלילי: הוצאה מראש של מניות "חטא" מהתיק. מאחורי ההחלטה הזאת מסתתרות שאלות שהספרות עדיין חלוקה לגביהן. עד כמה הסינון מצמצם את מרחב ההשקעה האפשרי, ומה קורה לביצועים של מי שבוחר בו?
המאמר מרחיב את הבחינה הרבה מעבר לשלישיית האלכוהול, הטבק וההימורים המוכרת. הוא בוחן ארבעה-עשר נושאים שנויים במחלוקת, ובהם הפלות, ניסויים בבעלי חיים, פרוות, הנדסה גנטית, בשר, חזיר ואנרגיה גרעינית. החוקרים בנו בסיס נתונים ייחודי ברמת החברה הבודדת ולא ברמת ענף שלם, בשילוב קודי ענף, חיפוש מילות מפתח ובדיקה ידנית של תיאורי חברות. המדגם כולל יותר מ-1,600 מניות מכ-94 מדינות לאורך יותר משני עשורים, וגם חברות שנמחקו מהבורסה, כדי לא להטות את התמונה.
כדי לאמוד ביצועים הם השתמשו במודל ארבעת הגורמים של קרהארט וברגרסיית חציון עם אלפי חזרות בוטסטראפ, שמתאימה לתשואות שאינן מתפלגות נורמלית. הם גם דימו סינון של מדד S&P500 ובדקו כמה בדיקות רגישות, כולל תקופת המשבר הפיננסי. מי שרוצה להבין מהו המחיר האמיתי, אם יש כזה, של שמירה על ערכים בתיק ההשקעות, ימצא כאן דרך מעניינת להתבונן בשאלה.






