טיפול תחזוקה במתדון נחשב לאחד הטיפולים היעילים והבטוחים ביותר בהתמכרות לאופיואידים, אך הוא דורש התמדה של שנים ולעיתים של כל החיים. לכן השאלה כמה זמן מטופלים נשארים בטיפול היא אחד המדדים החשובים להצלחתו. מה קובע אם אדם יישאר בטיפול? גיל, השכלה, עבר פלילי, מצב נפשי ועוד, ובין הגורמים האלה עולה גם שאלת הרקע התרבותי וההגירתי, שהספרות לא הכריעה בה.
בישראל חיה קבוצה גדולה במיוחד של עולים מברית המועצות לשעבר, שהגיעו אחרי 1991 מרפובליקות שונות, עם שפה משותפת אך מסורות ותרבויות שונות. בארצות המוצא שלהם טיפול במתדון כמעט לא היה קיים, והם הגיעו לישראל עם נטל בריאותי כבד, ובכלל זה שיעורי הדבקה גבוהים בנגיפים מועברי דם. בימים אלה מגיע לישראל גל עולים חדש מאוקראינה, ולכן השאלה מקבלת גם משמעות עכשווית.
המחקר בדק אם מטופלים עולים מברית המועצות לשעבר נבדלים מעולים ממדינות אחרות ומילידי ישראל, הן במאפיינים והן בתוצאות הטיפול. החוקרים עקבו אחר כל המטופלים שהתקבלו למרפאת מתדון בבית חולים בתל אביב בין 1993 ל-2022, יותר מאלף מטופלים ולמעלה מ-14 אלף שנות אדם של מעקב. הם חילקו את העולים לפי הפדרציה הרוסית, אוקראינה ויתר המדינות, והשוו את השמירה בטיפול, את הפסקת השימוש ואת ההישרדות. כך הם ביקשו לבדוק האם הרקע ההגירתי משפיע על הדרך שבה אדם מתמודד עם טיפול ארוך טווח.
