כשאנחנו גולשים באינטרנט ונתקלים בכמה מאמרים על אותה מחלוקת, כמה מאיתנו באמת עוצרים לשאול מי כתב אותם, מה הרקע שלו ומה הוא מנסה להשיג? הרשת הפכה כל אחד מאיתנו לצרכן של עשרות מקורות בו בזמן, וההבחנה בין מה שנאמר לבין מי שאמר אותו היא אחת המיומנויות החשובות בעידן הדיגיטלי. ובכל זאת, מחקרים קודמים מצביעים על כך שקוראים נוטים להתמקד בתוכן ולהתעלם מזהות הכותב.
המחקר שלפניכם שואל מה קורה כשכל המקורות נראים מומחים באותה מידה, אך כל אחד מהם נוקט עמדה אחרת. האם קוראים ישימו לב למקור באופן ספונטני, יקשרו בין הכותב לטענותיו ויבחנו את היחסים בין הכותבים השונים? ואיך כל זה קשור לאופן שבו הם בונים אחר כך טיעון משלהם, ולתפיסתם את טיב הידע עצמו?
במחקר השתתפו 61 סטודנטים, שקראו ארבעה בלוגים קצרים בנושא שנוי במחלוקת: האם ישראל צריכה להרחיב את מערך התפלת המים. בזמן הקריאה התבקשו הסטודנטים לחשוב בקול, ובסיום כתבו טיעון משלהם. החוקרים ניתחו את מה שאמרו בזמן הקריאה, בחנו את הטיעונים הכתובים ובדקו גם את התפיסות האפיסטמיות של המשתתפים. התמונה שנפרשת מהנתונים מגוונת ואף מפתיעה במקומות שלא ציפו להם.
