מה קורה כשילדים מגיעים לכיתה א' עם עולם לשוני מצומצם, מגוון שפות בית שאינו עברית, ומיצב חברתי-כלכלי המקשה עליהם להתמודד עם דרישות המערכת החינוכית? בבית ספר יסודי בדרום תל אביב-יפו, המשרת אוכלוסייה רב-תרבותית ורב-לשונית ממיצב נמוך, החליטו לא להשלים עם הפערים הללו אלא לפעול נגדם. כך נולד מיזם "שובר קירות", תוכנית פדגוגית ייחודית שמטרתה לחזק את היכולות הלשוניות והאורייניות של התלמידים, ובראשה תוכנית התערבות ממוקדת שהופעלה בכיתת חינוך אחת דווקא.
המאמר מציג מחקר שבחן שאלה כפולה ומעניינת: האם אפשר לשפר בפרק זמן קצר יחסית יכולות שפתיות מרכזיות כמו קטגוריזציה, הגדרה ותיאור בקרב תלמידים ממיצב חברתי-כלכלי נמוך? ובמקביל, האם קיימים הבדלים בין בנים לבנות בתגובה לתוכנית כזו, לאור מחקרים קודמים שהצביעו על יתרון מגדרי אפשרי בתחום השפה? כדי לבחון זאת, נבדקו שלושים תלמידי כיתה א', מחצית בנים ומחצית בנות, באמצעות מבחן שפה סטנדרטי שהעריך את יכולותיהם הסמנטיות-לשוניות פעמיים, לפני ואחרי תוכנית התערבות מובנית שנמשכה מחצית משנת הלימודים וכללה עשרים מפגשים חווייתיים בקבוצות קטנות.
מה קרה בפועל לתלמידים לאחר התוכנית, והאם המגדר שלהם השפיע על התוצאות? התשובות, שיש בהן משמעות רחבה יותר לגבי הדרך הנכונה לצמצם פערים לשוניים בקרב ילדים ממשפחות מוחלשות, מתגלות במאמר המלא.
