כל מי שלמד לתואר מתקדם מכיר את התחושה: המטלות נערמות, המאמר שצריך לכתוב לא מתקדם, ההורים מצפים, והשאלה מה יקרה אחרי הלימודים מרחפת מעל הכול. אצל סטודנטים לתואר שני ברפואה הלחץ הזה חריף במיוחד, שהרי הם מתמרנים בין קורסים תובעניים, עבודת מחקר, מנחים ושוק עבודה תחרותי. אבל האם כל לחץ פוגע בהצלחה האקדמית באותה מידה? ומדוע יש סטודנטים שנשארים יציבים תחת אותו עומס, בעוד אחרים קורסים?
המחקר הזה מבקש לבדוק כיצד לחץ אקדמי משפיע על ההישגים של סטודנטים לתואר שני ברפואה, והאם תכונות האישיות מחמשת הגורמים הגדולים, כלומר נוירוטיות, מצפוניות, נעימות, פתיחות ומוחצנות, משנות את עוצמת הקשר הזה. החוקרים לא הסתפקו בלחץ כמושג כללי, אלא פירקו אותו לארבעה סוגים: הלחץ של הלימודים עצמם, הלחץ של המחקר המדעי, הלחץ שמגיע מהסביבה הקרובה כמו הורים, מנחים ועמיתים, והלחץ שנוגע לעתיד המקצועי ולתעסוקה.
לשם כך נערך סקר מקוון ואנונימי בקרב יותר משש מאות סטודנטים לתואר שני באוניברסיטה רפואית במזרח סין, שנבחרו בדגימת אשכולות מכל הפקולטות ומכל שנות הלימוד. המשתתפים מילאו שאלוני לחץ אקדמי, הישגים אקדמיים ואישיות, והנתונים נותחו במודלים סטטיסטיים של מיתון, שבודקים לא רק אם הלחץ קשור להישגים אלא גם אצל מי הקשר הזה חזק יותר ואצל מי הוא חלש יותר.
