בני נוער וצעירים בארצות הברית נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להידבקות ב-HIV ובמחלות מין, אך ההחלטות שהם מקבלים בנוגע לבריאותם המינית לרוב אינן פשוטות או חד-משמעיות. שימוש בקונדומים, פנייה לבדיקות, נטילת PrEP או היענות לטיפול אנטירטרוברלי מושפעים ממארג מורכב של אמונות אישיות, דינמיקות זוגיות, תמיכה חברתית ונגישות למערכת הבריאות, ובני נוער מקהילת הלהט"ב ומקבוצות מיעוט אתני חשופים לחסמים נוספים כמו חוסר בית, סטיגמה וחוסר אמון היסטורי במוסדות רפואיים.
מה בעצם מכריע את הקלף כשצעיר מחליט אם להשתמש בקונדום, לבדוק את עצמו, להתחיל או להפסיק PrEP? כיצד משתלבים גורמים אישיים, זוגיים וקהילתיים בקבלת החלטות אלו, ואילו הבדלים קיימים בין ערים ואוכלוסיות שונות? כדי לבחון שאלות אלו, פותחה תוכנית אימון מבוססת חוזקות במסגרת מחקר רב-שלבי בלוס אנג'לס ובניו אורלינס, שכללה מעקב אחר קרוב ל-260 בני נוער וצעירים בסיכון להידבקות או החיים עם HIV. תוך שילוב נתונים דמוגרפיים והתנהגותיים עם תיעוד איכותני מפגישות אימון אישיות, נבחנו הדרכים בהן צעירים אלו מתמודדים עם החלטות הנוגעות לבריאותם המינית, במסגרת מודל תיאורטי המבחין בין רמות השפעה תוך-אישיות, בין-אישיות וקהילתיות.
הממצאים חושפים תמונה מרובדת ומעניינת של האופן שבו זוגיות, סטטוס מגורים, חוויות עבר וגישה למערכת הבריאות מתלכדים ומעצבים את הבחירות היומיומיות של בני נוער בנושא בריאותם המינית, תובנות שיש בהן פוטנציאל להשפיע על עיצוב מדיניות ותוכניות התערבות מותאמות אישית בעתיד.
