מתכות כבדות כמו עופרת, קדמיום וכספית מוכרות לרבים, אבל ביסמוט, יסוד מתכתי שקט ופחות מדובר, נשאר זמן רב מחוץ לזרקור. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שגם הוא עלול לפגוע בבני אדם, בתולעי אדמה ובצמחים. כדי להבין את ההשפעות האלה צריך לדעת כמה ביסמוט נפלט לאוויר לאורך עשרות שנים ומאילו מקורות. אומדני פליטה למאה האחרונה פשוט אין, ולכן השאלה נשארת פתוחה: מה הניע את זיהום הביסמוט באירופה במאה העשרים? האם שריפת הפחם, שנחשבה עד היום לחשודה העיקרית, או משהו אחר לגמרי?
כדי לנסות לענות, החוקרים פנו לארכיון טבעי בגובה רב, קרחון קול דו דום ליד פסגת המון בלאן. שכבות הקרח שם שומרות את מה שירד מהאטמוספרה לאורך השנים 1890 עד 2000. הם מדדו בליבות הקרח ביסמוט ומזהמים נוספים, וביניהם סמנים של פחם, נפט, ייצור אלומיניום, פלדה ומתכות לא ברזליות. בהמשך השוו את הרשומה לנתוני צריכת פחם, להפקת עפרות ולצריכת ביסמוט בכל מדינה באירופה, ושילבו מודל מחשב שמדמה את דרכם של אירוסולים באוויר עד האלפים.
התמונה שהתגלתה בקרח מזמינה לבחון מחדש את ההנחות הרווחות על מקורות הזיהום, ומתחברת גם להיסטוריה של המאה העשרים.
