ברחבי העולם, ובסין בפרט, ממשלות משקיעות מאמצים רבים בהגדלת שיעור הנשים העובדות, ובכל זאת פערים בין קבוצות ואזורים ממשיכים להתקיים. קשה להסביר אותם רק בחוקים, בשכר או בהזדמנויות. אחד החשודים המרכזיים הוא תרבות, אבל היא כמעט בלתי אפשרית למדידה נקייה, משום שהיא שזורה במוסדות, במדיניות ובמבנה הכלכלי של המקום שבו אנשים חיים. מה קורה כשבוחנים נשים ממיעוטים אתניים, שלעיתים מתמודדות עם יותר ממכשול אחד בבת אחת?
המחקר שואל האם תרבות משפיעה על ההשתתפות של נשים ממיעוטים אתניים בשוק העבודה, ואם כן, באילו ערוצים. כדי לענות על כך החוקרים ניצלו תכונה מעניינת של מחוז סצ'ואן שבסין: קו גבול מנהלי שמפריד בין קאונטי של בני האן לקאונטי של קבוצות מיעוט, בלי שהמסגרת המוסדית הכללית משתנה בצורה דרמטית משני צדיו. נשים החיות במרחק של כמה קילומטרים בלבד זו מזו, משני צדי הקו, יכולות להיות שונות זו מזו בעיקר בהקשר התרבותי.
הניתוח נשען על נתוני סקר לאומי גדול משנת 2015 ועל עיצוב מחקר של רגרסיה לא רציפה מרחבית, לצד שורה של בדיקות עמידות ובדיקות פלסבו. החוקרים גם חוקרים את הצדדים השונים של שוק העבודה, מצד הביקוש ומצד ההיצע, ובוחנים אילו נשים מושפעות יותר ואילו פחות. התוצאה היא הצצה נדירה אל השאלה כמה משקל באמת יש לתרבות, ומה זה אומר על מדיניות תעסוקה לנשים.
